פלורנטין, השכונה הרגועה, בוהמית וטרנדית, עם בתי הקפה והברים קטנים היא גם איזור מלא בציורי קיר וגרפיטי שובבים
יש לי בעיה (טוב אולי לא רק בעיה אחת בחיים). ראיתי יותר מדי גרפיטי בחיים. וכשאת רואה הרבה, את נוטה להשוות. אז אגיד את זה ככה. לא מצאתי שום דימיון בין הגרפיטי החמוד והמודע לעצמו של פלורנטין לבין ציורי הקיר מעוררי הבעתה המתארים סצנות אלימות ומוות בשכונת קומונה 13 במדיין קולומביה.
גם לא מצאתי את ציורי הקיר בפלורנטין עוצרים את נשמתי ביופיים המונומנטלי והמרשים כמו של ציורי הקיר של האומן קוברה ׁ(Eduardo Kobra) שהיה לי המזל לראות בריו דה ז'ניירו, ברזיל.
ביקורתית? אני? מה פתאום.
בדומה לעיר עצמה ולתושביה הגרפיטי בפלורנטין, נוטה להיות אירוני ומרוכז בעצמו. הוא מתייחס בעיקר למה שעובר על מי שצייר אותו.
אבל – בהליכה לאורכה של פלורנטין כן ניתן לקבל טעימה מרעננת מהאווירה של תל אביב. שנונה וצבעונית, עם הרבה קסם אורבני עדכני. אין לנו עדיין קוברה. אנחנו מכירים בארץ את רמי מאירי. ויש גם עוד אומני רחוב בעלי זהות עלומה שחותמים בראשי תיבות כמו TAG ומציירים לרוב בעורמה כדי שרשויות החוק לא יתפסו אותם.
צילמתי לכם כמה מציורי הגרפיטי הבולטים בפלורנטין. מה דעתכם עליהם?
הכותבת היתה אורחת של חברת BE Tel Aviv והשתתפה בסיור הגרפיטי המקסים של החברה.
בגלל שקראת את הפוסט הזה, יתכן שיעניין אותך לקרוא גם על:
סיור גרפיטי בירושלים – לגלות צבעים חדשים בעיר
